פגשתם משפיען אותנטי???
שוק המשפיענים (influencers) בישראל נמצא בצמיחה משמעותית. בשנה החולפת, הענף גלגל כ-300 מיליון שקל, עם צמיחה של כ-30% לעומת 2023[1]. בישראל, מותגים מקצים יותר מ-7% מתקציב הפרסום שלהם למשפיענים, לעומת 3%-5% בעולם המערבי[1]. משפעינים חצו מזמן את תחומי הביוטי, לייף סטייל ואופנה וניתן למצוא אותם כמעט בכל קטגוריה בה נעשית פעילות שיווקית כולל ביטוח, שוק ההון ופיננסים.
לפי דו"ח של אונסק"ו, 62% מהמשפיענים מודים שאינם בודקים את אמינות המידע שהם משתפים[3] .
אז למה זה עובד טוב כל כך?
בתחום השיווק נהוג לייצר הפרדה בין שלושה סוגי מדיה. לרוב כדי לבנות מותג טוב אתה צריך להשתמש בחוכמה ובמשקולות שונים לאורך זמן בשלושת הכלים : ERANED MEDIA, PAID MEDIA , OWNED MEDIA .
עולם המשפעינים שייך ל Earned media לכאורה צד ג' מדברר אותך אחרי שהתנסה במוצר/שירות, זה נחשב אותנטי !
בעידן הדיגיטלי הנוכחי, השיווק באמצעות משפיענים הפך לאבן יסוד בתחום הפרסום הדיגיטלי. מותגים ועסקים חוברים למשפיענים כדי לחבר את המוצרים שלהם לקהל יעד רחב, לעורר תגובות רגשיות ולעודד רכישות. לפעמים יש תחושה של לדחוף את האצבע ולהקיא מכמה משפעינים שדוחפים לנו בפנים. בייחוד בולטת התופעה בטיק טוק.
העובדה שסצנת המשפעינים מתפוצצת בטיק טוק היא לא אגבית ויש לכך מגוון סיבות
1. אלגוריתם "For You Page" – תוכן מותאם אישית במדויק , מאפשר ליוצרי תוכן גם ללא בסיס עוקבים לעלות בפיד הרלוונטי לתחומי העניין של הגולש
2. פורמט שמחייב קליפים וידאו קצרים בעידן הפרעת הקשב משאיר את הצופים דרוכים וחשופים למסרים
3. בניגוד לאינסטגרם ה"מושלם", טיקטוק מעודד תוכן גולמי ואמיתי, אינפלואנסרים שמשדרים כנות וספונטניות מצליחים יותר. אמרנו אותנטי !?!
משפעיני הטיק טוק מתחלפים או מתווספים לעולם משפעיני העל (סלבס, ידוענים). דמויות כמו Kylie Jenner ו-Cristiano Ronaldo ורבים אחרים ,שמאז ומעולם היה כלי עבור משווקים ומותגים לקידום מכירות המותג, תוך יצירת אהדה, הזדהות, רצון להיות כמו וקיצור דרך קוגניטיבי במוחו של הצרכן לרכישת המותג.
השימוש בתוכן שיווקי עתיק כמו קוקה קולה וסנטה קלאוס ועבר מספר גלגולים. מ Product placement – תופעת המיתוג הסמוי – היינקין, ג'יליט, רולקס, דום פרניון הם רק חלק מהמותגים שקדם ג'ימס בונד בסרטיו לאורך השנים ל Branded Content כמו מרואיינים בתשלום באולפנים, שילוב דמויות מקדמות מותג, עיצוב ברוח המותג, ושילוב מוצרים מסחריים. ראו כוסות הקוקה קולה, המונחות בנון שלנטיות, בשולחן השופטים באמריקן אידול
מותגים משתלבים באופן רצוף ורב־שכבתי סביב התוכן ובתוך התוכן בלי שהצופה יהיה מודע לכך.
האם דור ה Z המתוחכם יפיל את התוכן השיווקי ?
ובכן באופן מגוחך משהו הרצון של דור ה Z באותנטיות ובלי פרסומות גרם לו להתחבר למשפיענים ה so called "אותנטיים ".
הפסד האותנטיות בדור הישן של משפעינים/סלבס ושימוש בתוכן שיווקי באופן המטשטש את ההבדל בין תוכן למסחר לצד עליית פלטפורמות חדשות כמו טיק טוק ו Twitter, (סליחה X ) וכלי עריכת תוכן נגישים ב AI, הביאו לירידה דרמטית באפקטיביות הערוץ הזה כתוכן שיווקי.
אבל דווקא, דור הZ המתוחכם, הצעיר, בגלל אותן סיבות בדיוק מאמין במשפיענים, בגלל חיבור אישי, אותנטיות, ותוכן מותאם אישית שנראה "אמיתי" ואינו נתפס כ"פרסומת".
זאת בשעה שתהליך יצירת תוכן שיווקי ע"י משפעינים הופך את היוצרות בתהליכי ההפקה והיצירה – קודם הרעיון המסחרי לשרת מסר שיווקי. וכך מונצחת השיטה.
לא נראה באופק שינוי לרעה בהיקפי השימוש במשפעינים בעולם השיווק. אם כי ניתן להציע מס' אלטרנטיביות תחליפיות
1. שיווק באמצעות תוכן גולשים (UGC) – כיום, המודעות למותגים שצומחים באופן אורגני מתוך הקהל, או שהתוכן הגולשי שנעשה על ידי לקוחות אמיתיים מקדם אותם, הולכת ומתרקמת. התוכן הזה נתפס כאמין ואותנטי יותר, והוא מתורגם גם לקמפיינים שיווקיים שמגיעים לקהל בצורה ישירה וקרובה יותר. מותגים כמו Glossier
2. הפניות ממומחים ואוטוריטות בתעשייה – קהלים מסוימים מוצאים השראה דווקא מאנשים שיש להם ידע עמוק בתחום, ולאו דווקא כוכבים ברשתות החברתיות. כיום, מותגים פונים יותר ויותר למומחים בתחומים ספציפיים (כגון רופאים, יועצים פיננסיים או סופרי עיון) כדי לשווק מוצרים ושירותים. דוגמה לכך ניתן לראות אצל מותגים בתחום הבריאות והפיננסים, שמבוססים על המלצות ממומחים.
3. שיווק חווייתי ואינטראקטיבי – אינטראקציות ישירות עם הצרכנים באמצעות טכנולוגיות כמו VR/AR, , ואירועים חווייתיים.
[1] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001495642
[2] https://www.greatplacetowork.co.il/blog/gen-z
[3] https://www.ynet.co.il/digital/technews/article/rjvdgcnqje