שמעתי השבוע משפט נפלא באיזה פודקסט, מחילה שלא זוכרת היכן, על כך שבדיוק כמו שבשנות ה 70-80 היה נורמלי לעשן במטוסים ובמקומות ציבוריים וזה נגמר, בדיוק באותה צורה צריך למנן לבקר ולמזער את האלגוריתמיקה של מכונת הרעל .
כאשר חברות מסחריות, שמטרתן רווח כלכלי, מניעות אותנו לכעוס, לשנוא, לזעום, לפחד כדי להיכנס שוב, כדי להישאר יותר בפיד. כי על נוכחות שלנו שם וההתמכרות שלנו בנוי המודל העסקי והמסחרי שלהם המבוגר האחראי חייב להתערב. באירוע הזה החתול לא יכול לשמור על השמנת הוא לא יעמוד בפיתוי ולכן רק אנחנו באמצעות מי שמייצג אותנו (הרגולטורים) נוכל לשנות זאת, ע"י מערך חוקים שמבטיח את שפיות הילדים, המתבגרים ווהבוגרים ויצמצם את הנזק שביצירת חברה אלימה כועסת, מתוסכלת, מפוחדת. ראו פוסט בנושא לגבי מהלך שקדמה הממשלה האוסטרלית – https://www.marketingpacer.co.il/australia/
כפי שציינתי בהקשר האוסטרלי – ההשלכות של האירוע הן רבות במונחים טכניים וטכנולוגים, אבל מנקודת מבט עסקית יש לאירוע פוטנציאל לייצר שינוי במודל העסקי של מטא, גוגל, טיק טוק , שכן ילדים ונוער הם מנוע צמיחה קריטי לרשתות (הם מכתיבים טרנדים). אובדן הקהל הזה יחייב את החברות לשנות את האלגוריתמים הממכרים כדי לפנות לקהל מבוגר יותר, או למצוא דרכים חדשות למונטיזציה.
רבות דובר על המודל העסקי של הרשתות החברתיות 98% מההכנסות של מטא מגיע מפרסום, נתונים עקביים לאורך עשור ומעלה, כדי למכור את הסחורה למפרסמים הרשתות צריכות אותנו בפיד גוללים כמסומאים ללא הפסקה וצורכים וקונים. וכל הדרכים לרומא מקובלות גם אם המחיר החברתי, האישי, הרגשי חסר תקנה ותיקון.
מחזורי הכנסה העולמיים של מטא ב 2025
זעם הוא רגש יעיל מאד להנעה, הוא מייצר מוטיבציה לפעול, להגיב, לשתף, לעשות לייק, לחלוק הלאה עם חברים. מכונת הרעל לא רק שמייצרת מרחב לזעם ולכעס היא גם חוסמת, לפי דבריהן של ד"ר איה ידלין וד"ר שני הורביץ רוזן את המקום לרגש ההופכי כמו חמלה, אמפטיה, תקווה אנושית (https://www.the7eye.org.il/570307 ).
בישראל של 2026 אנחנו כולנו חשים זאת ביתר שאת, אולי ממקומות אחרים בעולם, קיטוב חברתי פוליטי דתי ותרבותי, כאשר השיח בשנת בחירות הופך אלים, זועם מאי פעם. מדינה שלמה בפוסט טראומה לאומית כשאלימות מילולית, פיזית ורגשית היא כבר היום יום ה"מנורמל" . מי הכיר את המילה הזו לפני שנתיים?
הבעיה עם רגשות כמו חמלה, אמפטיה ותקווה היא שהם שבירים בקלות רבה מול עוצמת הרגש הסוחף של הכעס והאלימות שבאה בעקבותיה.
יש פה שאלה ענקית לחוקרי הפסיכולוגיה החברתית והתנהגות אנושית ומחקר האושר של איך מחזקים ומעצימים רגשות טובים על פני זעם וכעס ואלימות כמהדהדי מוטיבציה ומניעי התנהגות . זה נושא מרתק בעיני
אבל בינתיים יש למחוקקים שלנו כמה כיווני פעולה קונקרטיים שניתן ליישם בתוכניות עבודה של 2026 ולוואי והם היו עסוקים בזה ובעתיד הילדים של כולנו ולא בהמשך חיזוק מכונת הרעל, הזעם, הקיטוב, השנאה והפחד…. אמן
הנה ראשי פרקים ליישום מדיניות לפירוק מכונת הרעל הטכנולוגית ל 2026
- יכולת אישית לשלוט בדאטה מוגדר ע"פ חוק + חינוך אוריינות דיגיטלית
- יישום המודל האוסטרלי וזה אפילו לא דורש דבר חוץ מחקיקה. כל תהליך האכיפה מגיל 16 ומטה מוטל על הרשתות עצמן והחוק מטיל עליהם קנסות ועיצומים במידה ולא יבוצע.
- יישום מלא של תקנות GDRP . לא כולן מוגדרות בחוק הישראלי.
- יכולת לתבוע את הרשתות החברתיות – משפטית חתמנו על הסכמה לתנאים – בישות משפטית במדינתנו ולא בארץ המוצא (כעקרון ניתן בישראל בזכות פסיקה תקדימית בנושא).
- מתן גישה לדאטה למטרות מחקר אקדמי
- שקיפות – להסביר מדוע נחסמנו ? ולא לחסום שרירותית
- תשלום מיסים במדינה בה פועלים
ושתי נק' אחרונות נתונות כבר למחוקק האמריקאי והאירופאי
- אי שקיפות האלגוריתם משול להעדר רכיבי מזון באוכל מעובד (סוכר/שומן ממכר ומסוכן לבריאות)
- פירוק הגודל – חיבור בין ווטסאפ, אינסטגרם ופייסבוק – תקלה (המהלך של טיק טוק ארה"ב הוא צעד קטן בכיוון)
אז איפה היינו ב 2016 , פרץ הנוסטלגיה הזו לא מגיע בחלל ריק ומשקף כמיהה לפשוט ולנורמלי האמפטי ולא הזועם.לא פלא כי ההאשטאג #2016 כבר שימש מעל מיליון פוסטים בטיק טוק ו 37 מיליון פוסטים באינסטגרם !
נספח
ה-GDPR מבוסס על שבעה עקרונות ליבה ושמונה זכויות יסוד של נושאי המידע:
- חוקיות, הוגנות ושקיפות: המידע חייב להיות מעובד בצורה חוקית ובשקיפות מלאה מול האדם.
- הגבלת מטרה: מותר לאסוף מידע רק למטרות מוגדרות מראש.
- צמצום נתונים (Data Minimization): יש לאסוף רק את המידע הנחוץ ביותר למטרה.
- דיוק: המידע חייב להיות מעודכן ומדויק.
- הגבלת אחסון: אין לשמור מידע מעבר לזמן הנדרש.
- שלמות וסודיות: חובה לאבטח את המידע מפני פריצות או אובדן.
- אחריות (Accountability): הארגון חייב להוכיח שהוא עומד בתקנות.
זכויות הפרט:
- הזכות להישכח: הזכות לבקש מחיקה מוחלטת של המידע האישי.
- זכות הגישה: הזכות לקבל העתק של כל המידע שהארגון מחזיק עליך.
- ניידות נתונים: הזכות להעביר את המידע בקלות בין שירותים שונים.
- הזכות להתנגד: הזכות לסרב לעיבוד מידע למטרות שיווקיות.
סנקציות: הפרה עלולה להוביל לקנסות של עד 20 מיליון € או 4% ממחזור שנתי עולמי של החברה (הגבוה מביניהם).
רוצים להתייעץ לגבי פרויקט ספציפי דברו אתנו ב
info@marketingpacer.co.il
