אשה חיים חופש זה לא סלוגן זו אסטרטגיה

נשים. משני עולמות שונים. קו אחד שמחבר הכל

אישה חיים חופש "Jin, Jiyan, Azadi" הוא תפישת עולם שלמה של מאבק הנשים הכורדיות בשלטון האיראני האכזר והחשוך. 

נשים מביאות חיים לעולם.

והן עכשיו משני צידי המתרס -משנות  את דפי ההיסטוריה.

פיימאן ויאן והלוחמות הכורדיות שלה חיות במנהרות חצובות בהר, מבוקשות על ידי משטר האיתולות הידוע לשמצה, מנהלות צבא שלם מתחת לאדמה. מהצד השני כ 70 לוחמות צוות אויר ישראליות יוצאות לעבודה בבוקר כטייסות ונווטות בחיל האוויר הישראלי ומטיסות מטוסי קרב 2,400 ק"מ, ללב איראן.

סיפור ראשון – מתחת לאדמה, מעל לפחד. פיימאן ויאן, (Peyman Viyan) , מפקדת ה PJAK לא רק מנהלת מחתרת כורדית איראנית, היא  מגדירה מחדש מה זו מנהיגות. היא בחרה את שמה המחתרתי לזכר חברתה לנשק, ז'ינא אמיני , לוחמת וזמרת כורדית שנהרגה בקרב נגד דאעש.  "כאישה במערכת הייתי משולה לכלום." בהרי קנדיל, בגבול האיראני עיראקי, פיימאן מפעילה כוח גרילה נשי אוטונומי שמתאמן, נלחם, ומסרב להיכנע. הן מחליפות חיג'אב במסכת מלחמה בראיון לאיתי אנגל הן אומרות "כדי שחלק מאיתנו יוכלו לחיות חלק מאיתנו חייבות למות." זה לא ייאוש. זו החלטה מודעת. בראיונות אחרונים (ביניהם לכתב איתי אנגל בפברואר 2026), היא מציגה קו אידאולוגי השואף לאוטונומיה אזורית ושוויון מגדרי מוחלט, ולאו דווקא להקמת מדינת לאום כורדית נפרדת.

ויאן מדגישה כי "לאיראן יש שתי נקודות תורפה: הכורדים והנשים. היא רואה במאבק הנשים "Jin, Jiyan, Azadi"  אישה, חיים, חופש – את המנוע המרכזי להפלת המשטר.

סיפור שני – ישראל, 1995. אליס מילר, מהנדסת עם רישיון טיס אזרחי, ביקשה להתמיין לקורס טיס. הצבא אמר לה "לא" בגלל שהיא אישה. היא הלכה לבג"ץ וניצחה.

'תקשיבי מיידלע, ביום שבו תמצאי גבר שיודע לסרוג גרביים, תהיה אישה טייסת" עזר ויצמן 

פסיקת בג"ץ אליס מילר פתחה 86% מתפקידי צה"ל לנשים.

שלושים שנה אחר כך, יוני 2025, מבצע "עם כלביא" ואחריו "שאגת האריה" , צוות נשי מלא מלא כמו שאוהבים לומר כאן, ממריא לראשונה בתולדות חיל האוויר, חוצה 2,400 ק"מ, ומבצע תקיפה במשאהד שבעומק איראן.

סרן מ' וחברותיה, חוזרות הביתה. למשפחה, מהתקיפה במשאהד.

הצלחתן היוצאת מן הכלל של טייסות ונווטות חיל האוויר היא לא מובנת מאליה, גם במדינת ישראל.

בה במקביל להצלחות פועלים כוחות ימניים דתיים ורדיקליים המקדמים תפישה, לפיה לנשים אין מקום שוויני ואפשרות לשילוב מלא, בהתאם לכישוריהן ויכולתן כבני אדם, בצבא, בפוליטיקה ובמוקדי קבלת ההחלטות.  אלא תפישות ופרשנויות על "כבוד בת המלך פנימה" והדרת נשים ממרחבים ציבוריים. הרשת מוצפת בדברי שטנה ורעל לנשים חזקות שמעיזות להשמיע את קולן, רק בגלל שהן נשים. ותרעלת השובינזים והאלימות מרקיעה שחקים לרמות חדשות.   

אם רק נשכיל לתת לכוח נשי להיות מעורב יותר במרקם החברתי המלא, כולל בשולחן קבלת ההחלטות, כפי שאמרה פעם שריל סנדברג ,(לשעבר סמנכ"לית תפעול בפייסבוק) אם את רוצה להיות חלק ולהשפיע את צריכה לשבת בשולחן מקבלי ההחלטות !.

אז לכל אישה שישבה, יושבת, רוצה, מכוונת להיות בשולחן מקבלי ההחלטות, תדעי שזכותך המלאה (בתנאי שכישורייך רלוונטיים ותואמים) אל תוותרי. תצעדי קדימה כי את סוללת לך, לבאות אחרייך ולילדותייך את הדרך לעולם מאוזן ושפוי יותר, בו יש מקום לקול הנשי ולזוית אחרת, ואולי עם קצת מזל, גם פחות מלחמות ודם.