האם אוסטרליה תנער את האלגוריתמים ותאלץ אותם לחשב מסלול עסקי מחדש?

ב 10.12.25 אוסטרליה תהיה המדינה הראשונה בעולם שדורשת מענקיות הרשתות חברתיות לאכוף חשבונות ברשתות החברתיות, מגיל 16 ומעלה.  

כבר שנים מדובר על ההשפעות המזיקות, מרחיקות הלכת של הרשתות החברתיות על הרווחה האישית שלנו ה Well being. במחקר The Welfare Effects of Social Media שנערך ב 2018 , כבר מתואר מתאם שלילי בין שימוש אינטנסיבי ברשתות החברתיות לבין רווחה סובייקטיבית ובריאות נפשית בקרב מבוגרים, בניסוי שנערך בקרב 2743 משתמשי פייסבוק בארה"ב, שהסכימו להתנתק (דה אקטיביזיציה )מפייסבוק ל 4 שבועות, נראה כי התפנו לנבדקים 60 דק' ביום ! והרווחה האישית שלהם עלתה משמעותית, מבלי שנמנעו מצריכת כל כלי מדיה אחר, אם כי האפקט התפוגג כמעט  מיידית, עם החזרה לשימוש ברשת.   

המחקר הזה מ 2018 קבל משנה תוקף עם הצהרתה של פרנסיס האוגן (Frances Haugen), מנהלת מוצר בפייסבוק, שטענה  ב 2021 כי מטא ידעה היטב כי המוצר שלה מזיק לבריאות הנפש של נערות. פרנסיס העבירה אלפי מסמכים ומחקרים פנימיים מתוך שרתי החברה, ל "וול סטריט ג'ורנל" ולרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC). ההמצאים והעדות מראים כי מטא ביצעה במשך שלוש שנים מחקרי עומק (Deep Dives) על השימוש באינסטגרם בקרב נוער. הממצאים היו חד-משמעיים והוסתרו מהציבור ומהמשקיעים. "32% מנערות בגיל ההתבגרות אמרו שכשהן הרגישו רע לגבי הגוף שלהן, אינסטגרם גרמה להן להרגיש גרוע יותר". מנהלי פייסבוק הודו כי "אנחנו מחמירים את בעיות דימוי הגוף אצל אחת מכל שלוש נערות". 13% מהבריטים ו-6% מהאמריקאים תלו את האשמה בהקשר של מחשבות אובדניות ישירות בשימוש באינסטגרם. נערות דיווחו שהאלגוריתם דוחף אותן לתוכן של דיאטות קיצוניות והרעבה ושהן מרגישות ש"אינן יכולות להפסיק" למרות שהן יודעות שזה מזיק להן (התמכרות). למרות זאת במטא קדמו את Instagram kids אינסטגרם לילדים מתחת לגיל 13.

האירועים הללו הם הרקע המקדים לחקיקה האוסטרלית שעברה ב 2024 ונכנסת לתוקפה ב 10.12.25 

• החוק מחייב גיל מינימום של 16 לחשבונות ברשתות חברתיות מסוימות
• הפלטפורמות הכפופות לחוק Facebook, Instagram, TikTok, YouTube, X, Snapchat, Reddit, Threads
• חברות הטכנולוגיה עלולות לקבל קנסות של עד 50 מיליון דולר אוסטרלי אם לא ינקטו צעדים סבירים למנוע מבני מתחת לגיל 16 להחזיק בחשבונות
• אין עונשים על הצעירים עצמם או על הוריהם – האחריות היא על הפלטפורמות
• יש תקופת מעבר של 12 חודשים לחברות ליישם את הדרישות

מדובר בחוק ראשון מסוגו בעולם ליישומו והצלחתו יהיו השלכות שחלקן מרחיקות לכת. 

המחוקק האוסטרלי בחן לאמץ גישה מונעת ומנהלת סיכון מחושב, מבוססת על מחקרים אקדמיים המראים כי סביב 2012 – 2013 ( כניסת כפתור הלייק והפיכת הרשתות החברתיות לנפוצות), חלה קפיצה משמעותית בשיעורי הדיכאון ועלייה באובדנות, בקרב נוער. ככל שזמן המסך עולה, מדדי האושר יורדים. המחקר השווה בין בני נוער המצויים זמן רב במסך לבני נוער שמבצעים פעולות לא דיגיטליות ( מפגשי חברים, ספורט). 

Twenge, J. M., et al. (2018). "Increases in Depressive Symptoms, Suicide-Related Outcomes, and Suicide Rates Among U.S. Adolescents After 2010 and Links to New Media Screen Time." Clinical Psychological Science, 6(1), 3-17.

מחקרים נוספים מראים כי עיקר הפגיעה קורית בקרב נערות ובהקשר של אינסטגרם – בנות המבלות מעל 3 שעות ביום ברשתות חברתיות הראו ציונים גבוהים משמעותית של תסמיני דיכאון, כאשר חוסר השינה ובריונות רשת היו הגורמים המתווכים . Kelly, Y., Zilanawala, A., Booker, C., & Sacker, A. (2018). "Social Media Use and Adolescent Mental Health: Findings From the UK Millennium Cohort Study." EClinicalMedicine (Published by The Lancet), 6, 59-68.

בנוסף הוצג המחקר – Orben, A., et al. (2022). "Windows of developmental sensitivity to social media." Nature Communications, 13, 1649. לפיו, ישנם "חלונות" – גילאי 11-13 לבנות, 14-15 לבנים, שבהם שימוש גבוה ברשתות חברתיות מנבא ירידה בשביעות הרצון מהחיים שנה מאוחר יותר.

לשאלה למה דווקא אוסטרליה ? יש מס' הסברים אבל אולי הבולט ביותר הוא משבר בריאות הנפש: הממשלה האוסטרלית, הגדירה את המצב כמשבר לאומי. הטיעון המרכזי הוא שהרשתות החברתיות גורמות לחרדה, דיכאון, הפרעות אכילה ובריונות בקרב נוער. על רקע זה החוק נועד ולעזור לילדים לרדת מהמסכים ולעלות למגרשי הספורט. מציאות המשבר הנפשי החמור יצרה קונצנזוס פוליטי נדיר שאפשר העברת החוק.

החוק מחייב את הפלטפורמות ליישם טכנולוגיות אימות גיל מתקדמות. זהו האתגר הטכנולוגי הגדול ביותר. האפשרויות הנבחנות כוללות:

1. העלאת תעודות זהות: שיטה בעייתית מבחינת פרטיות.
2. הערכת גיל ביומטרית: סריקת פנים המעריכה את גיל המשתמש ללא זיהוי שמי.
3. אימות צד שלישי (Tokenized): שימוש בבנקים או ספקי שירות אחרים שיאשרו שהמשתמש מעל גיל 16 מבלי להעביר מידע אישי לרשת החברתית ("Double Blind").

זהו צעד ראשון דרמטי שנוקט רגולטור נגד ענקיות הרשתות ועוצמת האלגוריתמיקה ששולטת כליל במודלי הצריכה, מידע ופוליטיקה. הצלחת יישומו תהווה מודל למדינות נוספות כמו נורבגיה, צרפת, בריטניה ונוספות.     

ההשלכות של האירוע הן רבות במונחים טכניים וטכנולוגים, אבל מנק' מבט עסקית יש לאירוע פוטנציאל לייצר שינוי במודל העסקי של מטא, גוגל, טיק טוק , שכן ילדים ונוער הם מנוע צמיחה קריטי לרשתות (הם מכתיבים טרנדים). אובדן הקהל הזה יחייב את החברות לשנות את האלגוריתמים הממכרים כדי לפנות לקהל מבוגר יותר, או למצוא דרכים חדשות למונטיזציה.