מה היתה אומרת הגרינדמייזר על רפורמת החלב ?

תפישת העולם הבסיסית אותה למדתי ובה אני מאמינה היא שאין דבר בריא ונכון יותר מתחרות חופשית! אבל וזה אבל גדול מאד תחרות בשוק חופשי היא אפקטיבית והוגנת, רק כאשר הרגולטור בונה מערכת מאזנת של איזונים ובלמים בחוק, שאינה מטיבה עם סקטור אחד, ע"ח האחר בשרשרת הערך או בתחרות עצמה ובתנאי שאין כשלי שוק מובנים כמו שווקים ריכוזיים דאז כללי השוק החופשי לא באמת באים לידי ביטוי.

לצערנו הרגולטור הישראלי ידוע כמי שבשנים האחרונות פעם אחר פעם שופך את התינוק עם המים וכדי לפתור בעיה מסוימת במקרה הטוב או לקושש קולות לפריימריז במקרה הרע מצליח כל פעם מחדש לייצר רפורמות לא ברורות שמבחן התוצאה מוכיח את איוולתם ודוגמאות למכביר כמו הורדת מכסי יבוא בשוק הטונה שהובילה לסגירת מפעלים, ריפוד כיסי היבואנים והקמעונאים ושקל אחד לא התגלגל לפתחו של הצרכן הישראלי, ההפך המוצרים התכווצו והתייקרו ועד לדוגמא האחרונה של חוק החניונים שהביא להתייקרות מטורפת לאור גביית מחיר לפי דקה !

טיפול ביוקר המחייה הוא משימה לאומית ראשונה במעלה ואכן מחירי מוצרי המזון בישראל ומוצרי החלב ביניהם, יקרים ב48%-50% מול מדינות ה OECD. נשאלת השאלה האם בטווח הבינוני והארוך הרפורמה המוצעת אכן תוביל להורדת מחירים. ספק רב !  רפורמת האוצר הנדונה בימים אלה כוללת הורדת מכסות הייצור, פתיחת השוק לייבוא, מכירת 1/3 מהחלב ללא מחיר מטרה, הורדת מחיר המטרה ב 2/3 הקיימים והמשך פיקוח מוצרים, לכאורה. נשמע מבטיח – לא בטוח.

מבטיחים לנו הוזלה של 15% – 20%. המציאות כנראה מוגבלת משמעותית ושונה בין הטווח הקצר לבינוני/ארוך. למה ?

1. ריכוזיות במחלבות וברשתות: שוק החלב נשלט בידי 3 שחקנים גדולים מאוד, במצב כזה, והעידו על כך אירועי העבר בשווקים פחות ריכוזיים, ההוזלה אינה מתגלגלת לצרכן.
2. נכונות הצרכנים למעבר למותגים מיובאים אינה דבר מובן מאליו. התנהגות צריכה בקנית מעורבות נמוכה תלוית הרגל ושגרה.
3. פער באיכות – מוצר האיכות נמוכה ובמחיר גבוה ממחיר הייצור המקומי – הצרכן הישראלי לא פראייר ומריח איכות גרועה ממטר, לעומתו הקמעונאים בישראל כבר מזמן הבינו את הכוח הטמון בהפיכתם ליבואנים, נוהגים לייבא מותגי C brand במחירי A brand . התוצאה הרבה פעמים היא איכות נמוכה ובסיסית במחירים זהים או גבוהים לייצור המקומי, דוגמא מצוינת לכך היא הוא סיפור כחלון והחמאה מ 2019  
4. חולשת מנגנון הפיקוח: מנגנוני פיקוח מחירים (חלב, ביצים) אכן מונעים קפיצות חדות, אך יעילותם בהבטחת גלגול מלא של הוזלות תלויה בעדכון תכוף, בנתוני עלות שקופים ובאכיפה – תנאים שלא תמיד מתקיימים​
5. סיכון ליצירת אי ודאות בגלל ביטול זמני של מנגנון מחיר המטרה בלי מנגנון חלופי יציב, תוביל דווקא לעליות מחירים

השפעות ארוכות טווח

1. תרחיש ההוזלה חלקית בלבד

• יבוא גדל אך רשתות ומחלבות “סופגות” חלק מההוזלה, מגדילות מרווחים, והצרכן נהנה רק מחלק קטן ​
• הניסיון מהפחתות מכסים בענפים אחרים (בשר, דגנים) מראה שהשפיעו על המחירים לצרכן בפועל ברמות צנועות יותר מהציפיות הראשוניות.
• המחירים יורדים במעט בטווח של שנים, אך נשארים גבוהים יחסית ל‑OECD,  .

2. תרחיש פסימי – פגיעה בייצור המקומי ועליית מחירים בטווח ארוך

• קריסת רפתות וריכוז הייצור אצל מספר מצומצם עוד יותר של רפתות/מחלבות גדולות עלולה להקשות על אספקה במצבי חירום ולהגדיל כוח שוק מרוכז​
• תלות גבוהה מדי ביבוא חושפת את ישראל לשוקי סחורות תנודתיים, משברי הובלה, אמברגו ומלחמות סחר – מצבים שכבר הניבו עליות חדות במחירי מזון בסיסיים בעולם
• בתרחיש כזה, ירידת מחירים בטווח הקצר מתחלפת לאחר מספר שנים בעליות מחירים והגברת אי‑יציבות, בעיקר אם נדרש מאוחר יותר “להחיות” מחדש רפתות מקומיות באמצעות סובסידיות גבוהות​

פוטנציאל ההוזלה לצרכן קיים אך אינו אוטומטי

ומה יקרה בדרך?

הצפי כ 400 רפתות קטנות, המייצגות כ 1.3 מיליארד ליטר חלב – מרביתן כמובן על קווי הגבול בצפון ובדרום, ובפריפריה יתמוטטו ויסגרו . שכחנו כמובן שישראל היא מדינת אי מוקפת אויבים ופגיעה בביטחון המזון היא פגיעה אסטרטגית בכושר העמידות של הציבור בעת מלחמה. שלא לדבר על כך שמבנה ריכוזי בו נשארים רק השחקנים הגדולים מאפשר בטווח ארוך העלאת מחירים.

מי ירוויח – היבואנים והקמעונאים הממולחים שהפכו כבר הם ליבואנים.

מי יפסיד – החקלאים ובטווח הארוך הציבור כולו, ההוזלות הקלות, שאולי יהיו מנת חלקו בתחילת המהלך יתמוססו, תוך שיפור שורת הרווח של סוחרים חכמים מול רגולטורים טיפשים .

בואו נזכר באירוע החמאה מ 2019 כולם צודקים – אבל המרוויחים אותם מרוויחים והמפסידים כמו תמיד זה אנחנו לדורות קדימה !

• עד 2021 החמאה בישראל הייתה תחת פיקוח מחירים מלא, עם מכס גבוה על יבוא (עד כ‑140%), מה שהפך את היבוא לבלתי כדאי ויצר תלות בייצור המקומי
• ב‑2019 נוצר מחסור חריף בחמאה: שר האוצר כחלון סירב להעלות את המחיר המפוקח למרות עליית מחיר החלב הגולמי, ייצור החמאה הפך ללא כלכלי, רפתנים ומחלבות צמצמו ייצור – והמדפים התרוקנו​
• המדינה הגיבה בהרחבת מכסות יבוא ללא מכס; תוך מתן פטור גורף ממכס, והפיקוח הוסר או הוחלש ל"פיקוח רך" (חובת דיווח רווחיות ללא הגבלת מחיר בפועל).
• מחקר רשות התחרות ומבקר המדינה מראים שהמעבר לפטור ממכס אכן הגדיל את ההיצע והמגוון, אך המחיר לצרכן המשיך לעלות בעקביות – הפער בין עלות היבוא למחיר המדף נוצל להגדלת מרווחי היבואנים והרשתות, לא להוזלה לצרכן.

גרף – מתוך סקירה שוק חמאה , משרד החקלאות אגף האסטרטגיה 2023

אז בפעם הבאה בוא נשאל את גרנדמייזר אולי היא עוד למדה לימודי ליבה ומבינה כלכלה, התנהגות צרכן ושוק חופשי טוב יותר …. פתיחת היבוא אינה מטפלת בריכוזיות, אינה מוזילה מחירים, ועלולה לפגוע בביטחון המזון ובייצור המקומי.