מול חוסר האמון האזרחי, הספינים ותיאוריות הקונספירציה המופצות מכל כיוון אנחנו הרבה פעמים חסרי האונים. אחת הדרכים להחזיר לנו שליטה במצב היא למרבה ההפתעה לגוון את מקורות צריכת המידע החדשותי שלכם, ככל שצריכת המידע מגוונות – ערוצי תקשורת זרים, כלים מסורתיים ודיגיטליים, מדיה בשפות זרות, תתאפשר לכם פרספקטיבה רחבה. נק' ראות שונה מול מי שצורך מדיה מערוץ אחד, על בסיס קבוע ולא מגוון את מנעד מקורות המידע שלו.
כאזרחים ישראליים , בסביבה שטופת ספינים תקשורתיים על גבינו ובעידן הפייק AI, חשוב יותר מתמיד שלא נסתפק בערוצי תקשורת פופולריים ולא נצמד לערוץ אחד גם אם הוא עולה בקנה עם עמדתנו הפוליטית, ולא נקבל את דברי אף גורם כתורה מסיני. כדאי וראוי שנשמע מקורות מידע מגוונים גם בשפות זרות ומחוץ לגבולות ישראל. נבין איך אנחנו נראים ומסוקרים מחוץ לגבולות הנרטיב שאנחנו מספרים לעצמנו בבועת הפיד הישראלי.
מי שצורך חדשות ממקור מסוים באופן קבוע, נוטה לראות את העולם דרך המשקפיים של אותו מקור. תאוריית הcultivation טוענת שחשיפה מתמשכת לתכני מדיה מעצבת את האופן שבו אנשים מפרשים את המציאות החברתית סביבם. תיאוריה זו שפותחה על ידי ג'ורג' גרבנר גורסת שחשיפה ממושכת לתכני מדיה – בעיקר טלוויזיה – מעצבת את הדרך בה אנשים תופסים את המציאות החברתית, כך שתפיסותיהם מתקרבות לאופן בו העולם מוצג במדיה ולא בהכרח למציאות עצמה.
שלושה יתרונות מהותיים לגיוון מקורות המידע החדשותי, בטח בימים קשים וארוכים כמו סגר בקורונה ובעת לחימה:
- הבנה מעמיקה ומאוזנת יותר גיוון במקורות מאפשר תמונה רחבה ומאוזנת של אירועים, ומונע הסתגרות בבועות מידע ("filter bubbles").
- עידוד סבלנות כלפי האחר והפחתת קיטוב פוליטי חשיפה למגוון דעות ומקורות עוזרת להקטין קיטוב פוליטי ומעודדת סובלנות כלפי דעות מנוגדות, במיוחד בקרב משתמשים שמרנים.
- עידוד חשיבה ביקורתית
בנוסף, מחקר אירופאי רחב הראה כי קיים קשר בין צפייה בטלוויזיה לבין פחד וחוסר אמון. צפייה מרובה מגבירה פחד ומפחיתה אמון באנשים אחרים. עוצמת ההשפעה משתנה בהתאם למדינה ולרמת הרווחה החברתית. השפעות אלו נצפו גם בכלי מדיה דיגיטלית.
לא בכדי משטרים דיקטטוריים רואים חשיבות עליונה בשליטה על התקשורת החופשית, ככלי מרכזי בעיצוב התודעה הציבורית:
- שליטה בנרטיב: משטרים סמכותניים עושים שימוש בשליטה ישירה במדיה, צנזורה, הפצת תעמולה והפחדה של עיתונאים כדי לשלוט בנרטיב הציבורי ולמנוע הפצת דעות מנוגדות.
- הפצת דיסאינפורמציה: שימוש במדיה ככלי להפצת מידע כוזב או מסולף, תוך דיכוי קולות ביקורתיים.
- יצירת תרבות של פחד: הפחדה, מעקב ומעצרים של עיתונאים יוצרים תרבות של צנזורה עצמית וציות.
- השפעה על דעת הקהל: למרות המגבלות, גם במדינות אלו מדיה אלטרנטיבית ורשתות חברתיות עשויות להעלות מודעות פוליטית ולעודד התנגדות, אך המשטרים לרוב מגיבים בפיקוח הדוק ובדיכוי
אז אם בפוסט "תיבת התהודה השלילית" המלצנו על דיאטת חדשות עכשיו אנו מציעים גם במה שכבר צורכים להקפיד על תזונה מגוונת. ממש כמו בפירמידת המזון לא ערוץ אחד בלעדי אלא מגוון פלטפורמות, שפות ותקשורת בינלאומית ולא רק מקומית .
מקורות מידע
https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC10451722/
https://www.zora.uzh.ch/id/eprint/217580/
https://www.yellowbrick.co/blog/journalism/the-influence-of-diversity-on-news-coverage-a-breakdown
https://ijoc.org/index.php/ijoc/article/download/15230/3345
https://www.ebsco.com/research-starters/communication-and-mass-media/cultivation-theory
https://www.academia.edu/92704355/Two_Decades_of_Cultivation_Research_An_Appraisal_and_Meta_Analysis
https://www.numberanalytics.com/blog/media-role-in-authoritarian-regimes
https://www.numberanalytics.com/blog/rise-of-authoritarianism-in-media
https://ojreuter.com/wp-content/uploads/2015/06/ReuterSzakonyiBJPS.pdf
https://tnsr.org/2021/07/the-political-effects-of-social-media-platforms-on-different-regime-types
רוצים להתייעץ לגבי פרויקט ספציפי דברו אתנו ב
info@marketingpacer.co.il
