אולי בגלל שסקרים סטטיסטיים הם כלי מדידה שאינו חף מטעויות והטיות אנושיות, אנו רואים מגמה פופוליסטית שמתודלקת גם ע"י סוכני כאוס למיניהם,  לזלזל בכלי המדעי הכי מהימן שיש בידינו ולהיסחף אחרי ביג דאטה, חוכמת ההמונים ולאחרונה גם סוכני בינה מלאכותית, נטולי הטיות ורציונליים על מלא !

בעבודת הדוקטורט שלי שהגשתי ב2023 ניסיתי לתת מענה לפיתוח טכניקות למזעור הטיות בסקרים בדיווח עצמי מול נתוני מעקב אוטומטי, בהקשר של מדידת רייטינג בטלוויזיה לינארית ודיגיטלית. המחקר ניסה לתת מענה לסיבות לדיווח לא מדויק של חשיפה לחדשות וריאליטי,  בשלושה צירים: ניהול רושם פנימי (Self-affirmation), הסבר קוגניטיבי -בלבול מסכים, ורצייה חברתית. 6 מחקרי עומק ערכתי בשאלת בסיס א-פוליטית של מדידת חשיפה. נתון בסיסי שאינו תלוי עמדות ובינארי (צפיתי/לא צפיתי).

מדידת חשיפה מהווה בסיס לכל מחקר בנושא השפעה על עמדות והתנהגות צרכנים, הצבעה פוליטית, שינוי עמדות ( אין תחום בעולם השיווק והתקשורת השיווקית שלא מתחיל בעצם החשיפה למסר!), ואפילו בהנחת היסוד הזו הסקרים הם כלי מוגבל ומורכב.

אירוע כזה פוגש את החברה הישראלית המשוסעת, המקוטבת, המפוחדת שבה כמעט כל מגזר מתבצר בעמדותיו ורואה את סקריו… ולכן לא פלא שישנם ציבורים שחדלו להאמין לתוצאות הסקרים ועברו לפלטפורמות כמו פולימרקט.

אז מה ההבדל בין פולימרקט – מנגנון תמחור של פערי מידע ותמריצים כלכליים (שוק), לסקר סטטיסטי :

  1. פולימרקט איננו מדגם מייצג, הוא שוק מסחר (ויש מחקרים המצביעים על הטיה לייצוג יתר גברי וטכנולוגי)
  2. בפולימרקט דולר אחד = קול אחד (כך שאדם אחד עם הרבה דולרים יכול להשפיע מאד…)
  3. סקר מודד לאיזו מפלגה תצביע זה לא בהכרח מנבא מי יהיה ראש הממשלה הבא
  4. המחיר משקף את מה שהסוחרים מאמינים, וייתכן שהם לקחו בחשבון את חשבון הקואליציה ואולי לא.
  5. בשוק דליל ניתן בקלות לייצר עיוותים. בניגוד לשווקים על הבחירות לנשיאות ארה"ב המרכזים מאות מיליוני דולרים, שווקים על הפוליטיקה הישראלית סובלים לרוב מנזילות דלה. שוק בעל נזילות נמוכה חשוף יותר לתנודות מחיר הנגרמות מעסקאות בודדות
  6. שקיפות מתודולוגית. סקר מפרסם גודל מדגם, שיטה, טעות דגימה וגוף מזמין.
  7. בשוק יש ארנקים אנונימיים, ואין דרך לדעת מי מהמר, מאיזו מדינה ולמה. וע"פ המידע המפורסם חלקם כלל לא מישראל.
  8. תמריץ הפוך לטעות. בסקר אין עלות לשקר, ובשוק יש. זה היתרון האמיתי של השווקים. אבל זה מתהפך כשלמישהו יש אינטרס פוליטי שגדול מהרווח הכספי.
  9. מידע פנים: יתרון וגם עבירה. בשוק מותר "לדעת יותר" ולהרוויח מזה, ובסקר אין לזה משמעות.

שורה תחתונה 

סקר הוא מדידה של כוונות הצבעה במדגם מייצג, עם שיטה שקופה וטעות ידועה.

שוק תחזיות הוא הימור משוקלל-כסף על תוצאה שמוגדרת בתנאי ההכרעה, שניזון מהסקרים עצמם. השוק יכול להיות מדויק יותר כשהוא עמוק, מגוון ולא מוטה.

כך שנותרת השאלה – האם המחירים משקפים מידע אמיתי, מי הם הסוחרים שמניעים את המחיר, והאם קיימת נזילות מספקת כדי שהמחיר יהיה יציב ואמין?

פולימרקט היא פלטפורמה אמריקאית מבוססת טכנולוגיה פיננסית של שוק אירועים דיגיטלי הפועלת על בסיס מטבע מבוזר – בלוקצ'יין, המאפשרת להמר על אירועים עתידיים כגון מזג האוויר, תוצאות הארוויזיון, ופוליטיקה.הושקה ב 2020, בארה"ב. פולימרקט זו זירת מסחר מתווכת בין יוזרים (Peer-to-Peer). המערכת מבוססת על הנפקת "מניות בינאריות" (Binary Shares) עבור כל אירוע: מניית "כן" ומניית "לא". מחירן המשותף של שתי המניות במערכת נקבע תמיד על דולר אחד ($1), המוחזק בנאמנות בחוזה חכם עד לבירור התוצאה. עם סיום האירוע, המניה המנצחת נפדית בדולר אחד, והמפסידה הופכת לחסרת ערך. כל שוק בנוי סביב שאלה מוגדרת היטב בעלת תוצאה בינארית (למשל: "האם מועמד X ינצח? כן/לא"). החוזים נסחרים בטווח שבין 0.00$ ל-1.00$ במטבע יציב הצמוד לדולר (USDC). מחיר החוזה בכל רגע נתון מייצג את ההסתברות הנגזרת מהשוק להתרחשות האירוע

הפלטפורמה פועלת ברובה תחת מודל צמיחה קלאסי של חברות טכנולוגיה, שבו שריפת מזומנים ממומנת על ידי גיוסי הון במטרה לתפוס מונופול שוק לפני מיצוי מונטיזציה.

בארה"ב: פולימרקט עקפה את דיני ההימורים כשהגדירה את המוצר כנגזר פיננסי בפיקוח הרגולטור על המסחר בנגזרות (CFTC). ב-2022 היא שילמה קנס של 1.4 מיליון דולר והסכימה לחסום משתמשים אמריקאים.בעולם: הפלטפורמה הבינלאומית אינה מחזיקה ברישיון הימורים ברוב המדינות. היא חסומה, בין היתר, באוסטרליה, בלגיה, גרמניה, צרפת, בריטניה, איטליה ופולין. בישראל: חוק העונשין (סעיפים 224–235) אוסר לארגן הימורים, וגם להשתתף בהם. אבל ההחלה על פלטפורמה זרה מבוססת קריפטו לא נבחנה עד הסוף.

מה הפסיכולוגיה מאחורי פולימרקט ועל אילו עקרונות היא מושתת?

  1. הטיית אישור (Confirmation Bias): משתמשים בעלי נטייה אידאולוגית חזקה מהמרים על התוצאה שבה הם חפצים, ולא על התוצאה הסבירה, וכך מתבלבלים בין רצון לבין הערכה.
  2. גיימיפיקציה ולולאות דופמין – תנודתיות המספרים בזמן אמת הופכת אירועים פוליטיים וחדשותיים לצפיית "ספורט חי", המייצרת מעורבות מתמדת סביב שינויי הסתברויות של עשיריות האחוז.
  3. תפישה לפיה, מידע המבוסס על הפסד כספי פוטנציאלי אמין יותר מפרשנים.
  4. אשליית המידע העודף
  5. הטיית הסיכוי הנמוך – אנשים נוטים לשלם יותר מדי על אירועים לא סבירים. זו אחת התופעות המתועדות ביותר בשווקי הימורים.
  6. ביטחון יתר ואשליית שליטה – המשתתף חווה את עצמו כ"אנליסט" ולא כמהמר, כי נראה לו שההצלחה תלויה בידע.

 

 

 

 

 

 

 

 

 



רוצים להתייעץ לגבי פרויקט ספציפי דברו אתנו ב
info@marketingpacer.co.il
שתפו את הפוסט אם אהבתם
לפוסט הבאלפוסט הקודם